תרפיה באמנות / טיפול רגשי באומנות

תרפיה באמנות – או טיפול רגשי באמנות, היא שיטת טיפול פסיכולוגית בה נעשה שימוש בטכניקות של אמנות חזותית כמו ציור, פיסול וצילום. הטיפול באמנות היא אחת משיטות הטיפול בתוך תחום טיפול בהבעה ויצירה. מטפלים באמנות משתמשים בתהליך היצירה ובתכנים שעולים באמנות לסייע למטופל להתמודד במצבי מתח, משברים, חוויות טראומתיות, דחיה חברתית ולסייע לו בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, שיפור יחסיו עם משפחתו וחבריו, ושיפור איכות החיים באופן כללי.

תרפיה באמנות / טיפול באומנות- מתאים לכול ילד או מתבגר המגלה נכונות להתנסות בחומרי יצירה ללא קשר לכשרון אמנותי ואינו מצריך ניסיון קודם בתחום.

באמצעות הטיפול באומנות מתעצב ומתחזק הדימוי העצמי, משתפרת היכולת לנהל  קשרים חברתיים. המטופל מעבד את חוויות היום-יום באמצעות תרגול אסטרטגיות חברתיות שונות ובהדרגתיות לומד כיצד להיות מודע לעצמו, ליכולותיו ולקשייו

 

מסגרת המפגשים נקבעת ביחד עם ההורים והמפגשים בני 50 הדקות הינם מפגשים שבועיים.תרפיה_באמנות

בחדר הקליניקה ישנם חומרי אמנות ויצירה שונים כגון: דפים בגדלים שונים, כל סוגי הצבעים מחומרים שונים (טושים, צבעי גואש, צבעי ידיים, פנדה, צבעי עיפרון), מדבקות, מגזינים צבעוניים לשימוש בקולאז'ים, פלסטלינה, חימר, בצק יצירה ועוד.

יש ילדים שאוהבים ליצור וירגישו חופשיים יותר לבטא את עצמם באמנות. המטפל הרגשי מודע לצרכי הילד והסיבה שלשמה הגיע והטיפול באמנות יהיה חופשי או מונחה בהתאמה. תהליך היצירה הוא אינדיבידואלי לכל ילד, ויחד עם היצירה הסופית מתקבלת תמונה על עולמו הפנימי של הילד. השלמת המידע מתרחשת בשיחה עם הילד על יצירתו.

יש לציין כי כול העבודות נשמרות אצל המטפל בחיסיון.

דפנה גל פיפר
תרפיסטית באומנות

דפנה גל פיפר- תרפיה באמנות

דפנה הינה מנהלת ובעלת הקליניקה. מטפלת באומנות ומדריכת הורים וצוותים חינוכיים. מתמחה בטיפול רגשי בילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז, קשיי שפה, חרדות, עיכוב התפתחותי ובעיות התנהגות שונות.בעלת ניסיון של מעל 20 שנים בתחום הטיפולי-חינוכי כגננת לחינוך מיוחד, מדריכת הורים וצוותים חינוכיים ומטפלת רגשית באומנות (תרפייה באמנות).

קראו עוד על דפנה

תהליך הטיפול- תרפיה באמנות

תהליך הטיפול- בדרך לגדול

עם קביעת מסגרת הטיפול (פרטנית או קבוצתית) מתקיים מפגש ראשוני אתכם, ההורים ("אינטייק"). במפגש זה אני מתוודעת להיסטוריה האישית והמשפחתית של ילדכם, מאתרת את קשייו ובשותפות איתכם מייעדת מטרות טיפוליות. על בסיס מטרות אלה אני בונה את ההתערבות הטיפולית.

אני מאמינה בשקיפות לגבי הקורה בחדר הטיפולים, כמו כן אני מאמינה שזכותכם, ההורים, ואף חובתכם לדעת את הקורה לילדכם, על כן אני בקשר רציף אתכם ומקיימת פגישות הדרכת הורים באופן קבוע (אחת למספר שבועות), במטרה להקשיב להתקדמות מעבר למסגרת הטיפולית, לתמוך בכם, לידע ולתת כלים מעשיים שתוכלו ליישם בביתכם. כמו כן אם יש צורך בכך אני מקיימת מפגשים עם צוות הגן או בית הספר בנוכחותכם, על מנת לקבוע מטרות משותפות ודרכי התמודדות כדי שכולנו "נדבר" באותה שפה ונוכל להעצים את הילד במסגרת החינוכית.

בשיטת הטיפול שלי ההתערבות הטיפולית חייבת להיות ממוקדת מטרה על מנת שאוכל ליצור תיקון תוך כדי משחק ויצירה בחוויה מהנה ובמקום בטוח ואוהב וללמד את הילד אסטרטגיות התמודדות על פי קשייו, כלומר – ללמוד דרכים חלופיות לביטוי במקום ההתנהגות ה"אוטומטית" המאפיינת אותו כגון- התפרצויות זעם, בכי, הסתגרות, מרדנות, אלימות וכדומה.

אני מאמינה שהקשר שנוצר בין הילד או הילדה לביני באמצעות יצירה או משחק מאפשרים להם למצוא את הכלים שיעזרו בהתמודדות עם המכשול האישי. ילדים שחווים הצלחה והנאה מיצירה, משחק ואינטראקציה, איתי בחדר הטפולים, מפתחים דימוי עצמי חיובי ורוכשים ביטחון עצמי ומוטיבציה להתנסות בחוויות דומות בבית ובמסגרת החינוכית.

אודות ויסות רגשי בטיפול באמנות

ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. באמצעות ויסות רגשי יכולים ילדים (וכמובן מבוגרים) להגיע באופן מיטבי למטרות שהציבו לעצמם ולייעל את תפקודם הכללי.

ויסות רגשי מתפתח ומשתכלל החל מגיל הינקות. כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי יש חשיבות ליכולת של ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות עם מצוקה רגשית. בהתבגרותו הילד רוכש מיומנוית ולומד איך נכון להתמודד עם מצבים שונים, אולם ישנם ילדים שלא מגיבים באופן מווסת להתרחשויות שונות ונפגעים מכך.

ילדים שסובלים מכשל בוויסות רגשי בשעת מצוקה יכולים להגיב במספר דרכים,

שני סוגי התגובות העיקריים הם:

תגובה  אקטיבית- ילד בעל עוצמות רגשיות חזקות שיכולות לכלול בכי רב או התקפי זעם בדמות בעיטות, צרחות, בכי לא מוסבר ועוד בהתמודדות עם מצב הנחווה כמצוקה או להגיב בהתלהבות בלתי נשלטת בסיטואציה המעוררת התרגשות.

תגובה פסיבית- ילד מופנם שמסתגר בתוך עצמו וממעיט בהבעת רגשות, הן במצוקה והן בסיטואציה מרגשת.

ילדים רבים אינם יודעים איך להתמודד עם תסכול, כישלון או תשובת סירוב, לעיתים קרובות גם אינם יודעים כיצד להביע את הרגשות שלהם באופן כזה שהסביבה תבין אותם ותוכל לסייע להם. ילדים אלו נתפסים כ"בעייתיים" ופעמים רבות במקום לעזור וללמד התנהגות שתשפר את המצב אנו מחמירים אותו.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות? ראשית חשוב להבין כי התפרצות זעם היא לא "התנהגות רעה", אלא ביטוי התנהגותי לרגש שמציף את הילד עד כדי כך שהוא לא יכול לשאת אותו יותר. ברגע כזה חשוב להעניק לילד את מה שהוא צריך – חמלה, תחושת ביטחון ואהבה, ולאפשר לו לפרוק את הרגש הקשה במקום בטוח. לעומת זאת, הענשה היא לא דרך יעילה להתמודד עם ההתקף ולעיתים אף יכולה להחמיר את המצב ולתרום להגברת הכעס והתסכול אצל הילד.

דרכים שיעזרו לילד שלכם לפתח וויסות רגשי:

  • מודלינג אישי- הילדים שלנו מחקים אותנו. אם אנחנו נלמד לשלוט בתגובות שלנו הם יוכלו לחקות זאת.
  • חיזוקים- תנו לילד חיזוקים כדי שיבין שהוא בדרך הנכונה כאשר הוא פועל נכון.
  • טכניקות הרגעה- כאשר נמצאים בתוך המצוקה ניתן להתמקד בנשימה, לקפוץ, להתנדנד, למחוץ צעצוע, לקחת הפסקה.
  • התקשרות בטוחה- עם ההורים, חברים, מורים ודמויות משמעותיות נוספות. התקשרות המאפשרת לילד לסמוך על האחר, ללמוד לבטא ולווסת את הרגשות שלו במקום בטוח.
  • להמליל ולבטא את הרגש ולתת לו מקום- הבעת רגשות היא יכולת חשובה וחיונית.
  • לא עונש, כן משמעת- משמעת היא דרך מצוינת למתן התנהגויות שהן לא מקובלות כמו אלימות, השלכת חפצים וכו'. כאשר ניתן לילד כלים להכיל את הכעס שלו הוא יוכל להביע את הכעס על ידי התנהגות מקובלת במקום לפעול בדרך התנהגות לא מקובלת אשר פוגעת באחר או בעצמו.
  • תמיכה משפחתית- כולנו זקוקים לתמיכה, בעיקר בעת מצוקה. כאשר הילד שלנו חווה התפרצות של רגש הוא זקוק לנו להיות לעזרו ולא כנגדו.

נשמח לענות על שאלותכם

שמכם

כתובת הדוא"ל:

טלפון ליצירת קשר:

תוכן ההודעה

צרו קשר

נשמח לענות על כל שאלה ותהייה, כתבו לנו ונענה לכם בהקדם האפשרי. תודה